מפרק הכתף וגפה עליונה

הגדרת מפרק הכתף והגפה העליונה

מפרק הכתף והגפה העליונה מהווים יחד מערכת מורכבת המאפשרת תנועה רחבה ומדויקת. מפרק הכתף מחבר את הזרוע לגוף, בעוד שהגפה העליונה כוללת את הזרוע, המרפק, האמה וכף היד. מערכת זו חיונית לביצוע מגוון רחב של פעולות יומיומיות.

תסמינים נפוצים

תסמינים של בעיות במפרק הכתף והגפה העליונה כוללים כאב, נוקשות, חולשה, והגבלה בטווח התנועה. הכאב יכול להופיע בכתף, בזרוע, במרפק או בכף היד. תסמינים נוספים עשויים לכלול נימול, עקצוץ, או תחושת חוסר יציבות. במקרים מסוימים, המטופלים מדווחים על קושי בביצוע פעולות יומיומיות כמו הרמת חפצים או לבישת בגדים.

שיטות אבחון

האבחון מתחיל בבדיקה פיזית מקיפה של כל הגפה העליונה, כולל בדיקת טווח התנועה, כוח השרירים, ורגישות. הרופא עשוי להזמין בדיקות הדמיה כמו רנטגן, MRI, CT או אולטרסאונד לקבלת תמונה מפורטת של המפרקים והרקמות הרכות. במקרים מסוימים, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות כמו בדיקות עצב ושריר (EMG) או ארתרוסקופיה אבחונית.

אפשרויות טיפול

הטיפול תלוי בסוג הבעיה ובחומרתה. אפשרויות הטיפול כוללות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תרופות נוגדות דלקת, זריקות סטרואידים, וטיפולים לא פולשניים כמו TENS או טיפול בגלי הלם. במקרים חמורים יותר, ייתכן שיידרש ניתוח, כגון ארתרוסקופיה, תיקון גידים או רצועות, או החלפת מפרק. טיפולים חדשניים כמו טיפול בתאי גזע או PRP עשויים להיות זמינים במקרים מסוימים.

הכנה לטיפול

ההכנה לטיפול תלויה בסוג הטיפול המתוכנן. עבור טיפולים שמרניים, ההכנה מינימלית ועשויה לכלול הפסקת פעילויות מסוימות או שינוי בתרופות. לפני ניתוח, יש לעבור בדיקות רפואיות מקיפות, להפסיק תרופות מסוימות, ולצום לפני ההליך. חשוב לדון עם הרופא על ציפיות ריאליות מהטיפול ועל תהליך ההחלמה הצפוי.

פרטי הטיפול

פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק כוללים תרגילים לחיזוק, שיפור טווח התנועה, ולימוד טכניקות לביצוע פעולות יומיומיות. זריקות מבוצעות במרפאה תחת הנחיית אולטרסאונד או רנטגן. ניתוחים מבוצעים בבית חולים, כאשר ארתרוסקופיה היא פחות פולשנית מניתוח פתוח. משך הניתוח והאשפוז תלויים בסוג ההליך.

סיכונים אפשריים

סיכונים כוללים זיהום, דימום, נזק עצבי, ותגובה אלרגית לתרופות. בניתוחים, יש סיכון נוסף של קרע בגידים או שרירים, קשיון המפרק, ובמקרים נדירים, נזק לכלי דם. בהחלפת מפרק, יש סיכון לדחיית השתל או לשחיקה מואצת. חשוב לדון בסיכונים הספציפיים עם הרופא המטפל ולשקול את היתרונות מול הסיכונים.

טיפול לאחר הפרוצדורה

לאחר טיפול שמרני, יש להמשיך בתרגילים ולעקוב אחר הוראות הרופא והמטפלים. לאחר ניתוח, נדרשת תקופת החלמה הכוללת מנוחה, שיקום, ופיזיותרפיה אינטנסיבית. משך ההחלמה תלוי בסוג הניתוח ויכול לנוע בין מספר שבועות למספר חודשים. חשוב להקפיד על ביקורות מעקב, לדווח על כל תסמין חריג, ולהימנע מפעילויות שעלולות לסכן את ההחלמה.